“אין-חלל”

un-space

הצעה למיצג

אם  נניח מצלמה במקום מסוים,

ונפיק ממנה תמונות באופן סידרתי לאורך זמן,

כל תמונה תהיה שונה מקודמתה.

מצלמה קולטת החזרי אור מגוף.

כל גוף מכיל בתוכו פוטנציאל תנועה,

וכל תנועה בגוף ובסביבתו  משנה את היחס בין space  & un space.

מכאן שהמצב האמיתי ,נכון לנקודת זמן  מסוימת.

לאחריה הפך המצב להיות virtual space    תאורטי בלתי נראה.

המצלמה הדיגיטלית,קיבעה מצב זמני,

קיבעה החזר קרני  אור,

באמצעות קוד תרגום מסוים,

כסימנים של 0 ו 1,

האבסורד הוא,

שדווקא העולם הדיגיטלי ,קיברנטי  הנחשב וירטואלי ,

קיבע את הגוף ,את החלל והאין חלל  העוטף אותו,

למצב אי מורטאלי  של תמונה דו מימדית.

במצב זה,ניתן להוסיף ולגרוע מאוסף הסימנים ( התמונה),

ולייצר תמונה  ( אל מוות)  חדשה.

תמונה זו לא בהכרח תשקף מציאות קימת.

באמצעות מדפסת תלת מימד,(או שיטה אחרת),

ניתן לעבור מחשיבה – יצירה – מופשטת,

לגוף אחר חדש.(נטול חיים)

במובן צר זה    space  &  un space , הוא תהליך הפיך.

כאשר  העולם האמיתי  מסוגל לשמר  אך ורק את  חלקיק הזמן של ההוה,

ואילו העולם הדיגיטלי, מאפשר לשמר את העבר ולייצר  את העתיד.

בעבודת האמנות,

חיברתי  קטעי תמונות שצילמתי במקומות שונים וזמנים שונים,

ויצרתי מרחב דו מימדי חדש,

עם פוטנציאל לההפך למרחב תלת מימדי.

אביב אורלי

2007