נושאי תערוכתה של הצלמת אורלי אביב הם הזמן והאור.
12 העבודות צולמו בבוקר אחד באגם בדרום צ’ילה ומתעדים התעוררות של יום חדש: מחשכה כמעט מוחלטת לאור מלא,כשגווניו הכחולים של האגם משתקפים בעין המצלמה
ומשתנים ככל שמתקדמת הזריחה.
במעבר בין התמונות ניתן לחוש כמעט את מניין הדקות שמפרידות בין חושך לאור ואת התפתחות הצבע הכחול על מי האגם, כשברקע משתקפים ההרים הסובבים אותו והעננים המשייטים ממעל.
האגם הכחול המופיע בצילומים הוא גנרל קאררה – האגם השני בגודלו בדרום אמריקה. עומקו 590 מטרים והוא נמצא בקצה הדרומי של הקרטרה אסטרל. בסמוך לו נמצאת העיירה הקטנה ריו טרנקילו, ממנה יצאה אורלי אביב למשימת הצילום. (אודי רוזנווין)
לפנות ערב הגענו לבקתה בריו טראנקילו. עיירה קטנה ודלה ,בקצה הדרומי של הקארטררה אסטרל.
כל הלילה רעמו השמים, טיפות המים הכבדות הותכו בכוח על גג הפח, מקהלה אדירה הנעימה את בדידות המקום.לפנות שחר,התעוררתי לשקט,יצאתי ללילה ,הכלו המים?
כמו שרביט קוסמים השתרבבו קרני האור מתחת לאופק,מעל האגם,השילו את סמיכות החושך, פילסו דרך בין הר לענן. קרניים רכות ליטפו את האגם הכחול עמוק,התיזו צבע על העננים הכבדים לעייפה,חשפו את קו ההרים הנוקשה.
לפתע,נקודות אור ניתזו באוויר ,משק כנפיים.ציוצי ציפורים מילאו את החלל השקט. סיפורים על לילה רטוב וקר פזזו מעל המים,מחפשים חמימות קרניים ערניות.
בין לילה ליום נעתי על האדמה הבוצית.מצלמת את מעברי החושך והאור.אוספת קרניים בין מים לשמים,מלקטת קומפוזיציות של קסם,מעבירה אותן הלאה,מעבר לימים אחרים, אל אדמה יבשה שטופת אור.(אורלי אביב-2006)
