יער- עיר.
אורלי אביב 2005.
העבודה מורכבת מתצלום שדרת עצים עתיקה עבותה ומסועפת מודפסת על PVC מראתי במבנה ח. ענפי העצים חוברים אחד לשני, משתרגים ונותנים משמעות של עוצמה ליער.
העצים על ענפיהם הסבוכים הם משל לעם ישראל,לעוצמה שבייחוד.
באמצעות הדפס על PVC מראה, נוצר שכפול עצמי של המתבונן .מעורפל ,לא מושלם ,נראה לא נראה בתוך שדרת העצים. התנועה במרחב העבודה, מושכת את המתבונן להתקרב ,להיכנס ,לבחון את מציאותם של האחרים ,ההולכים לפניו.
כריצוף,במרווח בין הפלטות הצידיות ,פלטת עץ שעליה הדפס שביל ,מפוזר ענפים ,גזרי עץ ,עלים.
הצופה משיל את נעליו ונכנס ברגלים יחפות למרחב העבודה.
צלילי יער בודדים מפזזים באוויר. היער מתעורר לחיים. ענף נישבר,ציפור מציצת.
כלי מיתר, נעימה יהודית עתיקה . מקהלת זמר נשי עדין מתחנן , עוטף את המתבונן,
מעורר אסוציאציות, מעביר אחורה בזמן.
שריפה, אחים, שריפה!
עיירתנו בוערה כולה,
בה רוחות שחורות יסערו,
להבות חורבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש.
ואתם חובקים ידיים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העיירה.
המתבונן מתחיל להבין ,שהוא היחיד ,המשוכפל, הופך להיות נושא העבודה ,
האם צופה אתה ? האם יחיד אתה ? התעמוד מנגד ? התחבוק ידיים ?
והמוסיקה העתיקה מקבלת גוון חדש ,צלילים של ימינו ,כלים ומנגינה של תקופתנו ,
זועקים לעזרה.
שריפה, אחים, שריפה!
רק בידכם בלבד היא העזרה.
חיש הושיטו יד אוהבת
והצילו מהמוות,
האם מה שהיה הוא מה שיהיה ?
העבודה בוחנת את משמעות היחד.
מיהו אותו “יחד” אנונימי.
האם שיכפול של יחידים הינו יחד ?
האם מקבץ אקראי של יחידים הינו יחד ?
האם יחידים העומדים מנגד,הם יחד ?
האם יחידים לכודים הם יחד ?
מטרתה של העבודה ,לעורר לחשיבה,על משמעותו של עם ישראל בארץ ישראל, ומקומה של מדינת היהודים, היום.
בחרתי להשתמש בדימוי היער,כריבוי של עצים המדומים לאדם. שריפת העירה הינה תוצר חשיבה על גזע עליון וגזע נחות,כשריפת הספרים (העשויים מעץ) כשריפת עץ המשפחה, כשריפת העתיד.כמו העץ היחיד, הזקוק לשורשים להיאחז באדמה ולצמוח למעלה כך האדם הבודד ,היודע מהם שורשיו ולאן אמיריו צומחים.מיחיד ליחד.
מנגינה:
מתוך :
העיירה בוערת , מילים ולחן: אמיר גבירטיג ,עיבוד: מיטשל רוזן וניר נקב, ביצוע: להקת SALEM( מתוך האלבום Strings Attached.)
אביב אורלי
2005
