אורלי אביב שייכת לזן “הצלם התייר” שנוסע בין עולמות, תרבויות ובעיקר נופים שונים ולוכד רגעים שמכנסים יחדיו תכונות וערכים, אמונות וגישות הנעים מהאובייקטיבי אל הסובייקטיבי וחוזר חלילה. עיון בגוף עבודותיה המצטבר חושף בפני המתבונן שאלות בדבר היסטוריה ומטאפיזיקה, מקום וטרנסצנדנציה, אמונה וחיים או אמונה ומוות. אביב משוטטת בנופים קרובים ורחוקים תוך שאיפה להנציח מפגשים וזיקות אפשריות בין הקונקרטי והנשגב. ככל שמתבוננים בסדרות עבודותיה הולך ומתברר אקט הצילום כאקט של אמונה, אמונה כי הטבע אינו טוב, יפה או מוסרי כשלעצמו. רק אנחנו יכולים להאציל עליו תכונות וערכים, ואלה משתנים על פי הנסיון, החינוך, התרבות ונטיות הלב.

נעמי אביב
אוצרת
מרץ 2007